אין כמעט פינה בעיר ירושלים, שבה דן לא היה מעורב בפיתוח שלה.
עם סיום לימודיו בטכניון בשנת 1961, החל דן וינד את דרכו והיה למתכנן ולבונה בירושלים, עד ימיו האחרונים. הוא המשיך את דרכו של אביו, המהנדס משה וינד ז"ל. חברת תפנית וינד הוקמה בשנת 1995, והיא חברת המשך לחברות שהיו בבעלותו של דן.
אין כמעט פינה בעיר ירושלים שדן לא היה מעורב בפיתוחה. הוא הגה ותכנן מאות פרויקטים בעיר, אותם הביא לידי מימוש. דן ייזכר כאחד מעמודי התווך של העיר.
בשנת 2004 זכה דן לתואר 'יקיר ירושלים', כהוקרה על פועלו ועל תרומתו לבניין העיר.
תחת ידיו נבנו קריות האוניברסיטה בגבעת רם ובהר הצופים, דרום-מערב העיר לרבות אזור הקניון, אצטדיון טדי, גן החיות ובית הלוחם וכן אזור הסינמטק וגיא בן הינום, קריית העירייה ואזור התעשייה בגבעת שאול.
את השנים האחרונות לחייו הקדיש דן במיוחד לפרויקט קריית הלאום, לימק"א ולקמפוס יד ושם.
דן היה חבר בצוות תוכנית המתאר לירושלים, והיה ממונה על תחום תשתיות התחבורה ואיכות הסביבה. הוא היה ממעצבי תוכנית הרכבת הקלה וממקדמיה.
דן ייחד זמן רב לפעילות ציבורית במסגרות רבות, ומילא תפקידים אחדים:
- היועץ ההנדסי לאוניברסיטה העברית;
- יועץ לסגן הבכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, במסגרת הקמת קריית הלאום בירושלים;
- חבר בארגוני המהנדסים במשך 40 שנה;
- כיהן בוועד העצמאים בתחום הניהול והפיקוח;
- שוחר באוניברסיטה העברית ובמוזאון ישראל, וחבר בארגונים ירוקים;
- חבר במועצה לרישום קבלנים במינוי שר הבינוי והשיכון, בשתי קדנציות;
- חבר בארגון ידידי הטכניון (לשעבר ארגון דורשי הטכניון), מועדון המאה, חבר הקורטוריון בטכניון, חבר הנהלת ארגון שוחרי הטכניון וחבר בארגון בוגרי הטכניון.
כמו כן, ניהל דן קרן מלגות לבני ירושלים שלמדו בטכניון, ע"ש משה ברעם ז"ל ואלק שוכטשבר ז"ל. לאחר מותו הוקמה קרן מלגות על שמו, והמסורת נמשכת.
הוא תכנן מאות פרויקטים בעיר, והביא אותם לפועל.
יחד עם היותו בעל מקצוע העומד על דעותיו, היה דני אדם רגיש, טוב לב ואהוב על הבריות.
פטירתו בשנת 2006 השאירה ריק גדול בקרבנו.
נזכור אותו תמיד – חבר, מהנדס, מקצוען.